בחודש נובמבר האחרון בילינו חופשה משפחתית בבודפשט. זאת אמנם היתה החופשה המשפחתית הראשונה שלנו בחו"ל מאז שחזרנו לארץ אבל במשך כל השנים שבהן גרנו בגרמניה חופשות משפחתיות היו לנו בעיקר בארץ וצברנו גם קילומטרים רבים בנסיעה באוטו – לטיולים או סופי שבוע קצרים ברחבי אירופה. אני לא אלאה אתכם בסיפורים והמלצות על בודפשט, על כל אלה תוכלו לקרוא וללמוד בהרבה בלוגים אחרים שעושים את זה בטח יותר טוב ממני. בכל מקרה, זו ההזדמנות להגיד תודה לבלוג המקסים של מיכל מנור, "רואה עולם". בפוסט של מיכל על בודפשט מצאנו כמעט כל מה שחיפשנו. איתרנו את האטרקציות שיהיו רלוונטיות עבורנו והכנו רשימת כתובות ומידע שחשוב שיהיה לנו.
מה שכן אני יכולה לספר לכם זה בעיקר איך לתכנן חופשה בחו"ל עם ילדים, עצות שיעזרו לכם גם כשאתם חופשים ונופשים בארץ.
1. העצה הראשונה שלי היא להתכונן לטיסה – גם כשמדובר בטיסה קצרה, ילדים בדרך כלל מאבדים את הסבלנות מהר מאוד ולכן כדאי שתהיה להם תעסוקה. לטיסה שלנו הכנתי לכל אחד מהילדים תיק גב עם הדברים שהוא אוהב במיוחד בתוכו. אבזרתי את התיקים עם תגים למזוודות שהזמנתי מהאתר ההורס של דורון ברעם רון, stylista.
בתוך תיקי כלי הרחצה של miniso שבתמונה הכנסתי לכל אחד חוברת צביעה קטנה וצבעי עיפרון. בתיק של יולי שמתי גם אריזות קטנות של בצק צבעוני למשחק ובתוך התיק של בן – משחק טריוויה לנסיעה ומשחק דרכים נוסף שקניתי בסטימצקי. אגב, שני המשחקים האלה שימשו אותנו גם ברגעי שעמום של הילדים במסעדות במהלך החופשה, וגם עכשיו משמשים אותנו בנסיעות. את הרעיון המעולה להפוך תיק רחצה לתיק הפעלות לילדים נתנה לי גל זוטה מבלוג הטיולים Gal Meets World.
2. להתכונן נפשית – מכירים את האימרה שחופשה עם ילדים היא לא חופשה? אז אני מסרבת להסכים איתה. אין ספק – חו"ל עם ילדים לא דומה בשום צורה לחופשות שנסעתם אליהם כשהייתם צעירים הרבה יותר ויפים הרבה יותר. היא גם לא דומה לחופשה עם חברים או לחופשה של רוגע עם עצמכם. כל מה שצריך זה להיות שלמים עם העובדה הזאת וליהנות מאופי אחר של חופשה. אם תשאלו ילדים לאן הם רוצים ללכת הם יבחרו בפארק שעשועים או פארק מים. כל דבר אחר שתבחרו יהיה מבחינתם התפשרות במקרה הטוב ושעמום גדול במקרה הפחות טוב. הם לא אוהבים לטייל בנוף עירוני ולראות ארכיטקטורה מפוארת, הם לא אוהבים לשבת במסעדה וליהנות מאוכל גורמה והם ממש לא אוהבים ללכת למוזיאונים. נסו לבחור בפעילויות שהם יהנו מהן, ואם אתם בוחרים בפעילויות אחרות – קצרו את הזמנים. אל תתרגזו כשנמאס להם או כשהם לא משתפים פעולה. הם לא עושים את זה כדי לעצבן אתכם, הם פשוט מתנהגים כמו ילדים.
3. פעילויות חלופיות – פעילות לילדים יכולה להיות גם בילוי בגן משחקים או פיקניק על הדשא בפארק. אם אתם מבחינים בתחילתה של עייפות, או בשבריר של שעמום וחוסר סבלנות – תנו להם הפוגה לשחרור האנרגיות, העצמות והמוח. תתפלאו כמה מהנה זה יכול להיות גם עבורכם. במקרה שלנו למשל, בן ויולי נהנו לצייר על המדרכה בגן המשחקים הרבה יותר ממה שהם נהנו מכמה פעילויות אחרות שעשינו. תזרמו איתם ותנו להם לבחור מה הם רוצים לעשות. זה גם ייתן להם תחושה שאתם מתחשבים בדעתם ושהם חלק בלתי נפרד מהחופשה.
4. קחו את הזמן – אנשים נוטים לחשוב שאם מטיילים בחו"ל צריך לקום מוקדם, לשנס מותניים ולצאת לחקור את העיר או את הטבע. אבל ילדים צריכים את הזמן שלהם, לפעמים הם רוצים סתם לקפוץ על המיטה במלון ולפעמים הם רוצים לצפות בטלוויזיה בתוכניות ילדים איזוטריות בשפה שהם לא מבינים. וזה לגמרי בסדר. אין טעם להאיץ בהם כי זה לא יעזור. הדבר היחיד שיקרה הוא שכולם יתחילו את היום שלהם עצבניים וכועסים. שום דבר לא בוער ולא יקרה כלום אם תצאו בעשר במקום בשמונה, אתם הרי לא ממהרים לחזור ולהשכיב אותם לישון. אל תתכננו לו"ז צפוף באתרים והפעלות וקחו בחשבון שלא בהכרח תספיקו לבקר בכל המקומות שרציתם.
5. תתפצלו – לא חייבים לללכת לכל המקומות ביחד. אם לילדים שלכם יש העדפות שונות, רצונות שונים, אופי שונה ורמת סבל שונה – אתם יכולים ללכת עם כל אחד למקום אחר. תכננו זמן שבו כל אחד מההורים הולך עם ילד או שניים (תלוי כמה ילדים יש לכם כמובן…) לפעילות שמתאימה לו יותר. זה טוב גם כדי לחסוך תלונות מצד הילדים, גם כדי לאפשר לכם לבלות זמן יותר אישי ורגוע עם הילדים וגם כדי "להפריד כוחות" ביניהם מדי פעם. אתם הרי כבר יודעים מה קורה להם כשהם נמצאים יותר מדי זמן ביחד.
6. תנו להם זמן מַסָכים – הגעתי לנקודה הרגישה, למילה האסורה, לאימת הפסיכולוגים. אבל האמת היא שלפעמים באמת אין ברירה. יגידו המצקצקים שכשאנחנו היינו ילדים נסענו לטיולים וחופשות והסתדרנו בלי מסכים, שיגידו. פעם גם לא היתה טלוויזיה ופעם פעם אנשים נסעו ממקום למקום בעגלות רתומות לסוסים. הקידמה והטכנולוגיה הן חלק מהעולם שלנו ואני לא רואה שום סיבה להתכחש לזה. נסיעה ארוכה באוטו היתה משעממת גם כשאנחנו היינו ילדים אבל לנו פשוט לא היתה ברירה. הילדים שלנו כבר מתוכנתים לגמרי אחרת מאיתנו וצריך להתמודד עם האמת. אז כן, בנסיעה ארוכה, בהמתנה ארוכה עוד יותר, בשעות קשות כשלכולם כבר קשה ועייף ונמאס, זה בסדר לאפשר להם את הזמן שלהם מול המסכים. כמובן כמו תמיד – עם הגבלה של הזמן והתכנים. חופשה חופשה, אבל הפקרות לא תהיה פה!
ואם גם לכם יש עצות מועילות איך לשרוד חופשה עם ילדים – אתם מוזמנים לכתוב לי 🙂
אמאל'ה!שניים 