ממחר אני אהיה קצת יותר נדיבה. אני אגיד כן לפני שאני אומרת לא. אני אחייך לפני שאני מתרגזת. ממחר אני אהיה עסוקה קצת פחות בטלפון הנייד שלי. אולי אני אפילו אכבה אותו קצת, לכמה שעות. ממחר אני אהיה קצת יותר סבלנית, אני אצעק פחות. אני אספור עד עשר לפני שאני מתפוצצת, אולי יותר טוב עד עשרים. ממחר אני אתחיל לאכול בריא. אני אשתה יותר מים, אולי אקום בבוקר ואלך לצעוד בים, או לפחות בשכונה. מחר אני אלך לישון יותר מוקדם כדי להיות פחות עייפה. ולפני שאלך לישון אני לא אשכח למרוח קרם פנים וקרם ידיים וקרם רגליים ולשתות שתי כוסות של מים. מחר אני אתקשר לכל החברות שכל כך הרבה זמן לא דיברתי איתן. או לפחות לשתיים מהן. אני אמצא זמן לדבר, להיפגש, לחדש קשרים. מחר אני אמצא מקום להתנדב בו, סתם ככה בשביל הנפש בלי לרצות תמורה.
ממחר אני אמצא זמן לכתוב, בשקט. אני אכתוב הרבה. אני אקרא יותר ואפסיק לראות סדרות מטופשות ברצף מאוחר בלילה. ממחר אני אהיה יותר אופטימית. אני אזכר כל בוקר בכל מה שיש לי ואנסה לשכוח מה שאין. ממחר אני אמצא זמן כל יום לכמה דקות של שקט כדי לנשום. מחר אני אנקה את הבית, ניקיון יסודי. אני אזרוק את כל מה שצברתי לאורך שנים בלי סיבה ואפנה מקום לכל הבלגן שמסביב. אני אשמור על הבית נקי ומסודר ויפה וגם על הארונות, אפילו של הילדים.
ממחר אני אהיה מציאותית. אני אפסיק להבטיח לעצמי הבטחות ואדע בדיוק למה אני מסוגלת ואזכור שזה בסדר כשלא הכל לפי הספר מדויק ומושלם. או כמו שכתב המשורר המופלא הידוע בכינויו נצ׳י נצ׳ ״בדיוק בדיוק כמו שאני, ככה זה טוב״.
ובשורה התחתונה
- יש הרבה דברים שהייתי יכולה לעשות יותר טוב
- לשאוף לשלמות זה קצת יותר מדי בשבילי
- כי גם כמו שאני זה לגמרי בסדר