כל האמת

לענות 248 פעמים ביום על השאלה למה. לשמוע 842 ביום את המילה אמא. להשלים עם זה שאף פעם לא תספיקי גם להתלבש, גם להתאפר וגם לשתות את הקפה של הבוקר ושאת הקפה של אחר הצהריים תספיקי לשתות, אבל בערב. להיזכר שמחר את אמורה לקבל מחזור, רגע אחרי שהבטחת לילדים שבשבת תלכו לים ואז לנסות לשכנע אותם שלהתרחץ בתוך גיגית על המרפסת זה לא פחות מלהיב. להתרחץ בתוך גיגית על המרפסת. להתלבש יפה אבל לצאת תמיד מהבית עם כתם שלא היה שם כשהתלבשת. להפסיק ללבוש לבן. לנסוע באוטו לבד ולזמזם לעצמך ״השפן הקטן…״. להיזכר שהבטחת לעצמך שהאוטו שלך לעולם לא ייראה כמו פח אשפה ואז להבין שאת נוהגת במזבלה. ללמוד לפתוח שקית של במבה בלי שהיא תרעיש, בערב מול הטלוויזיה. לאכול את הבמבה גם כשהיא יבשה. להתעורר מנשימות קטנות מעל הראש שלך בשמונה בבוקר ביום שבת ולשמוח שלא התעוררת בשבע. לנסות לראות סרט מהתחלה עד הסוף בלי להירדם באמצע. להסתפק בחצאי סרטים. לדעת מי זה אדם פרייס ולרחם על אמא שלו, אפילו שהיא לא אמיתית. 

להסתכל על הציפורניים שלך כל ערב כשאת שוטפת כלים ולהגיד לעצמך שמחר תמרחי לק. למרוח לק פעם בחודשיים. להתחבא בשירותים בשביל חמש דקות של שקט, להגיד שכואבת לך הבטן כדי שתהיה לך סיבה ללכת לשם כמה פעמים ביום. לוותר על חמש דקות של שקט ולהשאיר את הדלת של השירותים פתוחה. לנסוע לחופשה משפחתית, להצטער שבזבזת כסף על חופשה שהיא לא ממש חופשה. לתכנן חופשה זוגית לשנה הבאה, לשכוח את זה בשנה הבאה וחוזר חלילה. לשבת בחדר שלהם בחושך, לנסות לצאת משם על קצות האצבעות בלי לנשום ואז לשמוע קול קורא לך מהחושך כאילו לא עברה שעה. להירדם על הרצפה בחדר שלהם. לתת להם לאכול מלפפון ופיתה לארוחת ערב באמבטיה כדי לחסוך זמן. לאכול שאריות של מלפפון ופיתה לארוחת ערב. להפסיק לקוות לישון לילה אחד רצוף. להתרגל לתפקד במאה אחוז גם כשאת רק על שלושים אחוז. להזכיר לעצמך שזה זמני, עניין של שנה, שנתיים, חמש, ואז להיזכר שאת תהיי אמא שלהם גם כשהם יהיו בני חמישים. לקוות שעד שהם יהיו בני חמישים הם ילמדו לעשות כמה דברים בעצמם.