שני עולמות

לגברים לפעמים נגמרת הבטרייה. אז הם נשכבים על הספה ונרדמים. ולא משנה שעכשיו יום שבת והשעה 11 והילדים בשיא האנרגיה שלהם, ולא משנה שזאת את שלא ישנת חצי לילה בגלל שהקטנה לא הפסיקה לבכות. כל הגברים נולדו עם בעיית שמיעה. כי אחרת אי אפשר להסביר את זה שגם כשהילד ישן לידם בחדר הם לעולם לא ישמעו אותו בוכה וגם לא כשהוא צורח מהחדר שלו ״אבא, אבא, אבאאאאא!״. לגברים יש פגם גנטי שבגללו הם לא יכולים לעשות שום דבר לפני הפעם העשירית שתבקשי מהם. בגלל זה המנורה במסדרון שרופה כבר שלושה חודשים ובכל לילה כשאת בדרך לחדר של הקטנה שבוכה את נתקעת בשידה עם האצבע הקטנה. ואז את מקללת בלב וחושבת שאולי צריך בכלל להעיף מפה את השידה ומנסה לחשב בראש באיזה חודש זה יקרה אם תבקשי ממנו מחר שיעשה את זה ואם זה יהיה לפני פסח. גברים נתקפים לפעמים בהתקף ניקיון. הם יורדים למחסן ומוציאים את כל מה שנמצא שם וממיינים ומנקים. זה בדרך כלל ביום שבת, בדרך כלל לוקח כמה שעות טובות וזה מנטרל אותם לגמרי מלקחת את הילדים לגן משחקים או לים או סתם לשעשע אותם כשהם כבר משתגעים ומשגעים גם אותך. פינוי המחסן יתגלה בסוף כפעולה מיותרת כי הם לא יצליחו להיפרד משום דבר מהותי, מה שכן הוחלט להיפרד ממנו יישאר שם עד שמישהו ייזכר שצריך גם להעביר את זה לפח. מדי פעם הם נתקפים בחשק לאקספרימנט בישולי. לפעמים זה מצליח, לפעמים פחות. איך שלא יהיה כשמסתיים הניסוי הם עייפים כאילו זה עתה סיימו ריצת מרתון, מה שלא מאפשר להם לסדר את התוהו ובוהו ששורר במטבח. מזל שאת תמיד שם להציל את המצב. גברים לא מתעסקים בפרטים הקטנים. הם לא ישימו לב שהסתפרת, ולא שהחלפת מצעים והם גם לא שמו לב שבבוקר הם הלבישו את הילד לגן במכנסי פיג׳מה, גרביים לא תואמות וחולצה של הילדה. כשגברים נמצאים בעבודה הם עובדים. אין להם זמן להתלבט איתך בטלפון אצל מי תחגגו את ראש השנה ומי ייקח את הילדים להסתפר ומה לבשל לשבת. מבחינתם מה שתחליטי זה בסדר, העיקר שגם אמא שלהם תהיה מרוצה. כשגבר הולך לסופר הוא לא צריך רשימה. כי גם אם תתני לו רשימה הוא לא באמת יקנה מה שכתוב שם. הוא יקנה המון דברים אחרים שנראים לו טעימים כמו לבבות דקל משומרים שיישארו לנצח בארון או לפחות עד המלחמה הבאה. זה לא בכוונה ולא כדי לעצבן אותנו. זה פשוט ככה במערכת ההפעלה שלהם, כי הם באמת בנויים אחרת. שתי מערכות הפעלה שפלא שבכלל מצליחות לתקשר אחת עם השניה בשפה משותפת. והאמת שאת זה הם דווקא מבינים. אז הם לא מתווכחים איתנו כשזה לא ממש משנה ונותנים לנו לנזוף בהם כי במילא עוד שעה זה יעבור. הם מכינים לנו תה בערב ועושים לנו מסז׳ בכפות הרגליים ומעבירים לערוץ של הסדרות המטופשות שאנחנו כל כך אוהבות לראות. הם מקשיבים בסבלנות לבדיחות של האבות שלנו, שגם להם יש אישה שבסוף הארוחה תבקש מהם להוציא החוצה את הזבל. בכל נסיעה לחו״ל הם הולכים אחרינו מחנות לחנות ויושבים בצד בסבלנות כשאנחנו מודדות עוד שמלה ועוד חולצה ועוד זוג נעליים, כי הם יודעים כמה זה עושה לנו טוב. הם נוסעים באמצע הלילה להביא לנו גלידה כשאנחנו בהריון, וגם כשלא, ונוסעים לבית מרקחת תורן בשבת לקנות לילד סירופ נגד שיעול. הם נותנים לנו להיות משוגעות והיסטריות כמו שאנחנו לפעמים בלי להגיד לנו שאנחנו כאלה. ואנחנו, אנחנו אוהבות אותם ככה כמו שהם, לא מושלמים, בדיוק כמונו. 

בשורה התחתונה

  • גברים לעולם לא יבינו נשים, לא משנה כמה ננסה להסביר
  • אנחנו לא ננסה כי יותר טוב לנו שהם לא מבינים
  • באמא שלכם, תחליפו את המנורה שנשרפה!

5 תגובות בנושא “שני עולמות

  1. כמה שטויות בבלוג אחד.
    כמה נוח להכליל את כל הגברים.
    את ועוד המון נשים כמוך עושות שם רע לגברים.
    ברור שיש כאלה אנשים,שימי לב שרשמתי אנשים כי יש המון נשים שהם בדיוק כמו שרשמת על הגברים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s