רק בריאות

לחיות אורח חיים בריא זה אופנתי. לא לאכול גלוטן, ומוצרי חלב וסוכר. לא לשתות קפה ואלכוהול. להיכנס למיטה בעשר ולהתעורר בחמש כדי להספיק לרוץ. לא יודעת מה איתכם, נשמע לי מעייף כל האורח הזה. כן, אני יודעת שבדיוק גילית כמה זה נהדר לא לאכול גלוטן ושמאז שהפסקת הבטן שלך כבר לא נפוחה. אני יודעת שקבוצת הריצה זה הדבר הכי טוב שקרה לך בזמן האחרון ושזה עושה אותך מאושרת. וחלב של פרה נועד לפרות ולא לאנשים. ובכל זאת הפסקת להניק את הילדים שלך לפני גיל 12, אפילו שזה חלב של בני אדם. אני מעריצה אנשים שמסוגלים לוותר על פיצה. ברור לי שזה רעל, תודה. אבל יש משהו גאוני ומשמח בשילוב של בצק, עגבניות וגבינה נוטפת שומן שעושה לי את זה. כן, יותר מאשר סלט ירקות עם קינואה. וכל התחליפים האלה בעיניי הם פשוט שקר כלשהו. בצק שהוא לא בצק וגבינה שהיא לא גבינה הם פיצה שהיא לא פיצה. ועוד לא דיברתי על שוקולד, הו שוקולד. עם הרבה אגוזים בבקשה.

גורו החיים הבריאים מצלמת את עצמה כשהיא רצה בבוקר בים. מעניין אם היא עשתה את זה גם כשהבנות שלה היו בנות שנה, או שלוש. אני משערת שלא, אולי כן. אולי יש נשים שבאמת מסוגלות לעשות את זה גם כיש להן ילדים קטנים בבית, שאפו. אני בכל אופן מעדיפה את החמש בבוקר שלי במצב מאוזן ובעיניים עצומות. הלוואי שהייתי מסוגלת לעשות את כל הדברים האלה. אני פשוט לא רואה את זה קורה, לא בזמן הקרוב. המון פעמים אמרתי לעצמי שאני אוותר רק על הג'אנק של הלילה, רק על חלב, רק על גלוטן. זה החזיק מעמד יומיים במקרה הטוב. והלכתי אפילו רחוק, ניסיתי לאכול תחליפי בשר. תחליף המבורגר, תחליף שניצל. ואין לזה, אין לזה טעם של בשר. האמת שבאופן כללי אין לזה ממש טעם. מזל שאלוהים המציא את הקטשופ, ובזמנים קשים קטשופ הולך עם כל דבר. אני אוהבת לאכול ג'אנק פוד, משטר המים שלי זוועתי ואני לא עושה שום סוג של פעילות גופנית. ובכל זאת ירדתי 15 קילו מאז שילדתי את הבת שלי לפני שנה וחצי. כן כן, אני יודעת שאורח חיים בריא זה לא רק להיות רזה.

אני בטוחה שהיא מאושרת, ובריאה. אבל אם לומר את האמת, היא גם קצת מרגיזה. ולא בגלל שהיא רזה, שזה בהחלט דבר מרגיז בפני עצמו. היא מרגיזה כי היא מרוצה מעצמה. וזה בסדר להיות מרוצה מעצמך. אבל גם צניעות היא תכונה חשובה. תמונות וסרטונים בלבוש מינימלי הן חוסר טאקט כשאת מדברת בסופו של דבר לנשים שרוצות לרזות. ולא כולן יכולות ללכת למאמן כושר אישי, לשיעור פילטיס, לריצה בים, לקניות בסופרמרקט אורגני. והמוטו של להגיד תודה על כל מה שיש לנו, לקום בבוקר עם חיוך ולפתוח את היום עם קצת ספורט ושיק עשבים הוא הרבה יותר קל כשיש לך את האמצעים לעשות את זה. והנשים שמתקבצות מסביבה כל כך רוצות לעשות את השינוי הנכסף שהיא עשתה. הן רואות אותה ומרגישות רע עם אורח החיים שלהן, ה"לא בריא". הן מאמינות שזה אפשרי לעשות את השינוי. בטח שזה אפשרי, אין ספק בכלל. זה אפשרי לרדת במשקל, זה אפשרי לאכול בריא ולעשות ספורט ולהיות מאושרת. אבל אם פיצה עושה אותך מאושרת, זה גם בסדר גמור. ושאף אחת לא תגרום לך להרגיש שאת פחות מוצלחת אם את לא לובשת ביקיני ואוכלת שניצל לארוחת צהריים.

אז בשורה התחתונה:

  • לחיות אורך חיים בריא זה חשוב, גם מודעות עצמית.
  • אפשר להתחיל בקטן, גם קטן מאוד זה בסדר.
  • אם בכל זאת לא הצלחת, לא נורא, גם מתוקים הם סוג של נחמה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s